אפתח בסיפור אישי קצרצר, מבטיח לא לשעמם אתכם יותר מדי.

איפשהו במהלך שירותי הצבאי (לפני מלאא זמן בערך) אני מקבל שיחת טלפון מהבנק שלי.

פקידה נחמדה מציעה לי להפקיד כסף באיך לא,

"פקדונות וחסכונות, תכנית חיסכון ומפתח".

התשובה הראשונה שלי הייתה שאין לי צורך בזה מפני שלא מפריע לי שהכסף שוכב בעו"ש.

הפקידה המשכנעת הסבירה שזאת דרך טובה יותר לשמור על הכסף,

מה גם שהוא צובר ריבית (כמובן) ובסך הכולל אני רק מרוויח מהתכנית הזאת...

‍
נשמע טוב, אמרתי,

ואמרתי לה שכרגע מתוך המשכורת הצבאית שלי אני יכול להפקיד 300 שקלים בהוראת קבע לתכנית החיסכון.

מהתכנית כמובן שכחתי והכספים המשיכו לזרום למשך שישה חודשים,

עד שהחלטתי יום אחד להכנס לחשבון הבנק וראיתי שמועד הפרעון הוא ב2033,

13 שנים אחרי ההפקדה הראשונית.

כלומר,

שישה חודשים כפול 300 זה 1800 שקלים.

בסוף 2033 אוכל למשוך את הכסף כאשר בתכנית יהיו 1899 שקלים,

שבמילים אחרות קיבלתי ריבית "פנומנלית" של שבעה וחצי שקלים בשנה.

הפנומנלית הייתה בציניות למי שלא איתנו עד עכשיו.

‍
בשלב זה של החיים שאלתי את עצמי מה קורה פה ומה אני עושה לעצמי?

‍

מאז שאלתי המון חברים,

רובם בני גילי על תכניות החיסכון שלהם ואפיקי ההשקעה בהם הם מושקעים,

ומעל 70% מהם היו בדיוק כמוני,

עם תכנית "עלאק" חסכון להמון שנים ללא תועלת.

‍

התשובה של רובם הייתה שבגיל 22 אין עם מה להשקיע.

"לא משקיעים 20 אלף שקל, זה לא ייתן לנו כלום."

רוב החיילים המשוחררים לא משתחררים עם הון עצמי של 100 אלף שקל ומעלה,

לכן אתן כדוגמה את החשיבות של להשקיע בגיל צעיר,

עם סכום של 20 אש"ח והוראת קבע של 1000 ₪ בחודש בריבית של 6%.

‍
אם נשקיע כהשקעה ראשונית 20,000 ₪, וכל חודש 1000 ₪, בריבית של 6%,

לאחר 10 שנים יהיו לנו לא פחות מ200 אלף שקלים.

‍
אם נעשה את אותו הדבר למשך 20 שנים,

יהיו לנו לא פחות מ528 אלף שקלים.

‍
מה השורה התחתונה?

השקעה בגיל צעיר היא קריטית וחשובה כדי ליצור חופש כלכלי עתידי.

זה גיל ללא הרבה התחייבויות,

תשאלו את המבוגרים מהן התחייבויות אמיתיות ותראו שמשלמים על כל דבר.

‍
ריבית דריבית היא הממתק הכי מתוק שתקבלו,

אז תנצלו אותה בגיל צעיר.

‍
בהצלחה לכולם, אל תפחדו לקפוץ למים, כמובן רק אחרי שאתם לומדים.

‍

‍
כל הכתוב אינו תחליף להמלצה כלשהי, זוהי דעה אישית בלבד.

‍