הראל האלוף התארח אצלנו בפרקים 24-25 בפודקאסט, מוזמנים להאזין:)
פוסט שנוגע פחות בתוכניות כלכליות כמו שאני אוהב, אלא קצת יותר על השקעות - פסיביות / אקטיביות ועל ההגיון שבבחירת מניות (בימי הקורונה ומעבר לה)
אפשר לומר שכל מי שרוצה להשקיע דרך שוק ההון ו״מכניס את הרגליים למים״, מאמין משהו על ההגיון שמפעיל את השוק.
והנה בעיה – אנשים שונים (ואינטיליגנטיים מאוד) מאמינים על השוק כל מיני דברים, לעתים סותרים.
ולאף אחד אין תוכנית עסקית להפסיד כסף.
נתחיל בזה שכל פעולה אקטיבית שמשקיע עושה, נעשית במטרה עיקרית אחת, -
להשיג תשואה עודפת על ההשקעה במדדים.
להכות את השוק, כמו שאומרים, וכל מי שאין לו את היומרה הזו, יכול פשוט להפקיד ולנוח.
ובמסגרת הפעולות האקטיביות (מסחר או השקעה)
יש שמאמינים בתזמון גלים כלכליים,
יש שמאמינים בכוחם של גרפים לנבא לאן הולכים,
יש שבטוחים שהכי טוב זה להצטרף למדדים הגדולים,
יש כאלה שסוחרים יומיומיים, ויש כאלה ששנים מחכים,
אבל אני, (עם התה והלימון והספרים הישנים...)
הכי קצר שאני יכול, כמה מילים על ההגיון שבהשקעות ערך ובבחירת מניות ספציפיות.
קודם כל, צריך לקבל שזו פשוט עוד דרך, אחת מיני רבות, שאולי תביא תוצאות טובות יותר מסתם לצוף עם הזרם.
ומי שמשחק את המשחק הזה של ניתוחי שווי ובחירת מניות, צריך להאמין בארבעת הדברים הבאים;
- שמחיר השוק אמור לבטא את שווי החברה, -זאת אומרת שיש שווי הוגןלחברה, ושאפשר לחשב אותו על בסיס הנתונים (רווחים, הנכסים, החובות, הצמיחה, הסיכון…) ולצאת עם איזהשהו מחיר שבו שווה, או לא שווה, להיות הבעלים של החברה.
- שהשוק טועה לפעמים בהערכה, -אם הוא לא היה טועה, כל המניות היו תמיד מתומחרות נכון ולא היה טעם לחפש חברות בזול.
- שלאורך זמן, השוק יתקן את עצמו, ויביא את המחיר אל המקום הנכון, (וכך אפשר יהיה להרוויח).
- שזה סביר ואפשרי למצוא איפה כולם טועים, (ולא אני) ולהצליח להיות צודק, יותר מאחרים, ולאורך זמן, ויותר פעמים.
אתם מבינים, זו משימה לא פשוטה.
ואני גם נוטה שלא לזלזל בחוכמת ההמונים, ורואה את מחיר השוק בסך הכל כנקודת האיזון בין כל מי שחושב שלמכור עכשיו זה רעיון טוב, ובין כל מי שמאמין בדיוק הפוך (זה יותר מורכב כמובן, אבל בכל זאת שיהיה על מה לכתוב בתגובות).
המצב המאוזן הזה מתערער קצת בעיתות משבר או חוסר ודאות כמו עכשיו, וזה אכן בא לידי ביטוי, וניכר בשווקים.
לכן גם שומעים רבים שצועקים: ״הזדמנות, הזדמנות, רק היום, ובעל הבית השתגע...״.
ובכל זאת, איך עושים את זה?
כדי לבדוק אם מניה זולה, ולכן קניה טובה, אפשר לנקוט בשתי גישות שונות, (או לשלב ביניהן כמובן);
- הערכת שווי פנימית – בודקים בנתונים הכספיים, ועושים צפי קדימה לצמיחה ולרווחים עתידיים, משקללים גם את עלות הכסף של החברה ואת הסיכונים, ויוצאים עם מספר שאמור להגיד (בהנחה שמסכימים על כל מה שמנחשים) מה שווי החברה.
רק אז בודקים מה המחיר שמבקשים המוכרים, ואם הוא נמוך יותר, אז קונים.
זה תהליך שניתן ללמוד אותו, לבד או ממורים טובים (עדיף עם מורים טובים), אבל קודם כל צריך להאמין באותם ארבעת הדברים.
- תמחור השוואתי - מחפשים חברות דומות שפועלות באותו תחום ומשווים נתונים כלכליים על רווחים, על צמיחה, על מינופים ועל עוד מלא מרכיבים. בשביל זה יש את כל המכפילים.
כל זאת מתוך ההנחה שאם היו שתי חברות תאומות בכל הסעיפים, היה צריך להיות להן אותו המחיר. וכך, אם אני רואה איך השוק מתמחר חברות דומות, אני יכול להסיק, בהתאמות הנדרשות, מה צריך להיות המחיר של החברה שאני בודק.
וזאת עוד דרך אפשרית לאתר אי התאמות ולקנות את החברות הזולות, יחסית.
אז כן, יש הרבה מה ללמוד בנושא.
זה לא כזה פשוט, אבל גם בטח לא חומר רק ליחידי סגולה.
ויש לי עוד בשורה קטנה, יהיו מציאות גם בשנה הבאה.
אין מה לרוץ, ולא חייבים למהר לקפוץ לים רק כי נראה שהגלים עכשיו טובים. הם כן, אבל...
הם טובים בעיקר למי שגולשים כבר שנים.
מבטיח לכם שעוד יהיו הזדמנויות, ועוד יהיו גם נפילות, וכנראה שעוד יהיה מעניין בלחפש ולמצוא מניות טובות.
ודבר נוסף, להיות משקיע ערך גם לא אומר בהכרח להיכנס רק להשקעות ארוכות טווח (לפעמים מבלבלים).
זה נכון שזה מצריך גם עבודה וגם הרבה סבלנות, (בעיקר לחכות לשוק שיתקן את עצמו), אבל כשזה קורה, זה לא קשור בזמן בכלל.
לפעמים זה בא מהר ולפעמים לאט (ולפעמים פשוט לא בא בכלל).
ויש אמירה נחמדה ששווה להכיר:
״השוק יכול להיות לא הגיוני, יותר זמן משאני יכול להישאר סבלני״
ומי שחושב שנכון לו להיכנס להשקעה, לא חייב באותה נשימה גם לנסות להכות את הממוצע.
על אחת כמה וכמה כיוון ש...,
מחקרים מראים שממוצע התשואות של משקיעים עצמאים נמוך מהתשואה הפסיבית של השווקים.
וכן, זה נכון שחלק מהמשקיעים אכן מנצחים, אבל אנחנו לא יודעים אם הם אותם אנשים כל שנה, או שהם פשוט מתחלפים.
מה שאנחנו כן יודעים זה שככל שהם פחות פעילים, כך הנתונים שלהם פחות גרועים.
אז רגע לפני שמחליטים להכניס את הרגליים למים, צריך לענות על השאלה;
האם המטרה היא פרנסה, או תחביב או הגדלת ההון לעת פרישה?
בספר ׳המשקיע הנבון׳, גראהם ממליץ למי שממש לא יכול להתאפק מלעבוד קשה, לנסות ולנצח את השוק רק עם חלק קטן מההון להשקעה,
וכל השאר, שיהיה מאוזן בין מניות ואג״חים (ואולי גם נדל״ן ומזומן).
בהצלחה לכולם,
ולא פחות חשוב, בהנאה גם
.png){kind=logo}
